נע'ם רפעת אבו שאב

נגם הייתה ילדה חכמה מאוד, אהובה עד מאוד, שקדמה לגילה. היא חלמה ללכת לגן וידעה בעל פה את כל מדינות העולם, עם דגליהן וערי הבירה שלהן. היא אהבה מאוד את החלל, שאלה שאלות שהעידו על תבונתה, ואהבה לקרוא סיפורים. היא נהרגה יחד עם אמה, רואן אחמד יאסין, ואחיה, בביתם, בעת ששתו תה בבטחה. גם דודתם, סבם, וחמישה בני משפחה נוספים נהרגו. אמה, בוגרת לימודי מעבדה רפואית, הייתה אישה חכמה מאוד, ונגם ירשה ממנה את תבונתה ואת אהבתה לספרים. היא חלמה להשלים תואר שני בגנטיקה, אך עריצותו של האויב קטעה את החלום, את האם ואת הילדה. נותר רק הזיכרון.