נעם רפעת עמר אבו שאב

נעם הייתה ילדה נבונה מאוד ואהובה עד מאוד, שהקדימה את בני גילה. היא חלמה ללכת לגן, וכבר ידעה בעל פה את שמות כל המדינות, עם דגליהן וערי הבירה שלהן. היא אהבה מאוד את החלל ושאלה שאלות שהעידו על תבונתה. היא אהבה לקרוא סיפורים. היא נהרגה יחד עם אמה, רואן אחמד יאסין, ועם אחיה, בביתם, בעת ששתו תה בבטחה. גם דודתה, סבה וחמישה אורחים נוספים מהמשפחה נהרגו. אמה של נעם הייתה בוגרת לימודי אנליזה רפואית, ונעם ירשה ממנה את תבונתה החדה ואת אהבתה לסיפורים. האם חלמה להשלים תואר שני בגנטיקה, אך הסבל הנורא קטל את האם ואת הילדה.