חלא סעדי מג'די דבאכה

אשתי, נפשי התאומה, אהבת ליבי, חברתי וכל עולמי, לילי מחמוד טלאע, נהרגה. ואיתה הלכו בנותיי, אהובות ליבי, משענתי, ילדותיי, הציפורים שלי, מריה וחלא סעדי דבאכה. אשתי ובנותיי היקרות, אמשיך להתפלל לאללה בכל פעם שאתגעגע אליכן, שיעניק לי את הכוח לשאת את לכתכן. אין לי מפלט אחר. אללה, עזור לי בפרידה מכן, אהובותיי, וצרף אותי אליכן בגן עדן. אני מתגעגע אליכן כל כך, אהובות ליבי ונשמתי. הלכתן בגופכן, אך לבכן עודנו איתי. איני מוצא טעם לחיים בלעדיכן. השארתן אותי לבד בחיים האלה, והלכתן מבלי לחלוק איתי את שארית מסעי בעולם הזה. מחנק בגרוני כשאני מחפש אתכן בכל דבר סביבי ולא מוצא אתכן, יקירותיי, נפשי התאומה... חיוך ליבי. עצב עמוק אופף אותי בכל לילה שאני נזכר בכן, יושב לבדי ומביט בתמונותיכן בכל מקום. אין לי איש אחר בעולם הזה להתגעגע אליו מלבדכן.