מריה סעדי מג'די א-דבאכּה

אשתי, תאומת רוחי, אהבת לבי, חברתי וכל עולמי (לילא מחמוד א-טלאע) נהרגה, ואיתה הלכו בנותיי, אהובות לבי, משענתי, ילדותיי והציפורים הקטנות שלי (מריה וחלא סעדי א-דבאכּה). אשתי ובנותיי היקרות, אמשיך להתפלל לאללה רבות בכל פעם שארגיש געגוע אליכן, כדי שיעניק לי סבלנות לשאת את הפרידה. איני מוצא מפלט אחר. הו, אללה, עזור לי בפרידה מכם, אהוביי, וצרף אותי אליכם בגן עדן. התגעגעתי אליכן כל כך, אהובות הלב והנפש. הלכתן ברוחכן, אך לבכן עודנו עימי. אני לא מוצא טעם לחיים בלעדיכן. השארתן אותי לבד בחיים האלה והלכתן בלי לחלוק איתי את שארית מסעי בעולם הזה. אני חש במצוקה גדולה כשאני מחפש אתכן בכל דבר סביבי ולא מוצא, אהובותיי, תאומות רוחי... חיוך לבי... אני חש עצב עמוק בכל לילה שאני נזכר בכן, יושב לבדי ומביט בתמונותיכן בכל מקום. איני מוצא איש אחר בחיים האלה להתגעגע אליו.