מוחמד עבדאללה עמר חסאינה

מוחמד היה הבן האהוב ביותר על אביו, מכיוון שתמיד חיקה אותו בכל דבר ואהב לעשות כל מה שעשה. הוא רצה להיות כמו אביו ולעבוד עם "מטפים" כדי לעזור לאנשים. הוא אהב את החיים, היה ילד שמח וחיוני, אהב להיות "הגדול" ולסמוך על עצמו, ולא רצה שאף אחד יכעס עליו. מוחמד אינו מספר. היו לו שאיפות וחלומות שרצה להגשים, אך הכיבוש האכזר מחק אותם. מוחמד נהרג יחד עם אביו, אחיו ודודיו בטבח משפחות חסאינה ואבו שריעה.