עמר עבדאללה עמר חסאינה

דיבורו של עמר הקדים את גילו, והוא תמיד נהג לומר: "אני לא קטן, אני גבר". הוא רצה לגדול ולהיות כמו אביו. הוא היה הילד האהוב ביותר במשפחה בזכות טוב ליבו ודיבורו המתוק. לעמר היו שאיפות, עמר אינו מספר. הוא היה הילד השנון והמצחיק ביותר. הוא נהרג יחד עם אביו, אחיו ודודיו בטבח משפחות חסאינה ואבו שריעה.