עדי סאמר נצר

עדי היה ילד וגבר כאחד. הוא תמיד נהג לומר: "אני רופא הבית", והתנהג באופן בוגר בהרבה לגילו. הוא לא היה ככל הילדים בני גילו; הוא הקפיד על תפילותיו, היה תלמיד חרוץ ותמיד הראשון בכיתה. אך הכיבוש הרג אותו ואת כל בני משפחתו לפני שהספיק להגשים את שאיפותיו וחלומותיו. הוא כיבד את הוריו, היה ערכי וביישן, וכל מי שראה אותו אהב אותו. תמיד אהב להביע את דעתו על כל דבר. היה לו טעם מעודן בבגדים, ואף נהג לייעץ כיצד הם נראים. הוא אהב להיות עצמאי ולקחת אחריות על אחרים, והיה חם ורחום מאוד כלפי אחותו, ודאג לה כאילו היה אביה. עדי אינו מספר. עדי היה שאפתן, מלא תשוקה ובעל חלומות, והכיבוש הרג אותו בדם קר. עדי נהרג והותיר מאחוריו את אחותו, השורדת היחידה, שמתגעגעת עד מוות לראותו ולחבקו. הוא היה כל עולמה. כעת עדי נמצא בגן העדן. הוא עלה השמימה אל רחמי האל יחד עם אמו, אביו ואחיו מוחמד ומאלכ, בטבח שביצע הכיבוש במשפחת נצר וביותר משש משפחות עקורים נוספות שמצאו מחסה בביתם. ניפגש בגן עדן, אם ירצה האל, עדי יקירי, ואהובי ליבי מוחמד ומאלכ.