מריה אל-עסאר

מריה הייתה בשנה הראשונה שלה בגן הילדים. היא אהבה מאוד את הגננת שלה, וחלמה שכשתגדל תהיה בעצמה גננת. היא תמיד דיברה על חלומותיה, וקיוותה לעטות חג'אב כשתגיע לכיתה ה'. מריה נהרגה בטרם הספיקה להגשים את חלומותיה. היא הייתה ילדה בוגרת, שהגתה במחשבות שהיו גדולות מגילה. דברים שכתבה אמה: "מריה שלי... האם באמת לא אראה אותך עוד? לא אשמע את קולך, לא אסרק את שערך היפה, ולא נתווכח עוד על התסרוקת, כשאת אומרת לי 'אמא, תעשי לי ככה וככה', ואני עונה 'בסדר', או 'לא, אני רוצה לעשות לך משהו יפה יותר'? האם באמת לא תרוצי לחבק אותי ולומר לי 'אמא, התגעגעתי אלייך מאוד ואני אוהבת אותך כל כך'? ולא תנשקי אותי כמו שאת אוהבת? הרי לא היית מסכימה לפחות מחמש נשיקות. אני אתגעגע אלייך כל כך, ואל צחוקך היפה... הימים יהיו כה עמומים בלעדייך, בלי השנינות והתנועות שלך... החלל הגדול שהשארת אחרייך מכאיב לי מאוד... אמשיך לדפדף בתמונותיך ולומר לך: 'אמא מתגעגעת אלייך כל כך ואוהבת אותך כל כך', ואחכה שתעני לי". הכיבוש הרג את מריה ב-11 בנובמבר 2023.