סג'א איסמאעיל מדהון

בת דודתה כתבה לנו: "סג'א הייתה ילדה בת 16 שלא ראתה עדיין כלום מהחיים. עדיין היו לה חלומות ושאיפות שרצתה להגשים, רצתה ללמוד ולנסוע לחו"ל. היא נהרגה יחד עם אמה, אביה ושתי אחיותיה. נשארה רק אחותה הגדולה ואחיה שגר בחו"ל, שהוציאו אותו מהארץ מפחד על חייו. סג'א הייתה חברה של כולם. מעולם בחייה לא כעסה על אף אחד. אהבה לדבר עם כולם ולצחוק עם כולם, ואנחנו אהבנו את הצחוק שלה שגרם גם לנו לצחוק. הייתה מסתובבת אצלנו במחנה, יושבת ומספרת לנו את הבדיחות שלה. תמיד כשהייתה אצלי, הייתה אומרת: 'אפשר שנסתשהד אנחנו בסוף המלחמה?' ובאמת, חביבתי, נהרגת ונפלת כשהידה. כי את ראויה לכך, והודו לאל. קברנו אתכם ועכשיו אתם נחים, יקירתי. תישארו בתפילותינו ולא נשכח אתכם. ויהי רצון שמפגשנו יהיה בגן עדן."