עמר אל-ע'נאם

כך סיפרו לנו עליו: "בן חמש-עשרה, שהקדיש את חייו לעבודת האל, לשינון הקוראן וללימודו. הוא היה שתיל טוב שזרע סבו, חאג' ג'האד, וצמח על אהבת האל, המולדת והמשפחה. אך צלף של הכיבוש לא הניח לצעיר הזה לגדול ולהמשיך בדרכה של משפחתו, דרך של הקרבה וגאווה, והרג אותו כשניסה להשיג פת לחם. במותו הצטרף לאחיו הבכור, ג'האד, שנהרג בתחילת מלחמת ההשמדה."