כרם ראאד כוארע

כרם לא היה רק גיסי, הוא היה אחי וחבר יקר. הייתה לו נשמה טובה, הוא אהב מאוד את החיים ואת משפחתו אהבה עזה. היה לו לב טוב, הוא מעולם לא פגע באיש, וחיוכו לא מש מפניו. הוא היה מלא שמחת חיים, אהוב, ותמיד נכון לעזור. הוא חלם להיות ספר מפורסם ולפתוח מספרה משלו. בפעם האחרונה שנפגשנו, ערכנו מרוץ בלילה, אבל לא ידעתי שזה יהיה המרוץ האחרון איתו. הצחוק שלו עדיין בראשי, מילותיו וקולו חקוקים בליבי. לא שכחתי אותך לרגע, אתה תמיד במחשבותיי. הלכת, אבל זכרך המתוק נותר בליבנו, והחותם שהשארת לא יימחה.