עצאם האשם סקא

עצאם החנון. הוא היה ממש כמו סנגור, בוגר וערכי מאוד, שתמיד הגן על כולם. הוא תמיד ניסה לנצל את זמנו היטב. בזמן המלחמה, החל לשנן את הקוראן והספיק ללמוד ארבעה חלקים ממנו, וקיווה להשלים את שינונו במלואו. ברמדאן האחרון, היה נחוש לצאת בכל יום עם קריאת המואזין לתפילת מגרב ולחלק מיץ לצמים ברחוב, לעילוי נשמת דודו, אשתו ובתם, השהידים. הוא רצה מאוד למות כשהיד. לאחרונה אמר לאחותו: 'צלמי אותי תמונה יפה, שכשאפול שהיד תוכלי להעלות אותה לרשת ולכתוב, 'השהיד עצאם סקא'. בתקופה האחרונה הוא הקפיד מאוד להתפלל בזמן, עודד את אחיו הקטן להתפלל, ועזר לו לשנן את הקוראן.