חסאם אשרף מוחמד אבו חמד

היה הלב הפועם של הבית, ילד צחקן ומאיר פנים, יפה תואר. הוא היה, במילה אחת, אור החיים, ועם לכתו, האור הזה כבה. הוא שיחק עם ילדים אחרים ונהרג בתקיפה שכוונה נגד קבוצת אזרחים מול שער חדר המיון.