יומנא אוסאמה קרינאווי

יומנא, בת דודתי, הייתה הקרובה ביותר אל ליבי. נערה בת שש-עשרה, היא ידעה את הקוראן בעל פה על בוריו והייתה בת, אחות וחברה למופת. היא הייתה יפהפייה, הן במראה החיצוני והן באופייה. היא כיבדה את הוריה, וחיוך תמיד היה נסוך על פניה, עם עיניה הירוקות. בכל מקום שהייתה בו, הפיצה תקווה ושמחה. היא הייתה נבונה, צנועה, עדינה ורכה, האדיבה והרגישה מכולן.