אמאני מסעב א-רקב

היא הייתה פרח צעיר ואוהב חיים. היא לבשה את גלימת הסיום שלה ודקלמה שיר על העוול שחווה העם הפלסטיני. היא לבשה חלוק לבן, כי חלמה להיות רופאה. היא שיננה את הקוראן, את ארבעים החדית'ים של הנביא ועוד, והקפידה על תפילותיה, כפי שיעיד כל מי שהכיר אותה. היא הייתה מלאך על פני האדמה. הכיבוש הרג אותה בהפגזה בוגדנית ב-13 באוקטובר, בשנתה, כשהיא שקועה בחלומותיה, והרג איתה את כל התקוות. הרי שמה אמני (שפירושו 'תקוות'), ומה הם החיים בלי תקוות? בסרטון שפרסמה בעבר אמרה: "הצילו את הילדות הפלסטינית, אל תתנו לחיוך להיעלם משפתותינו, ואל תתנו לתקוותנו לחיים למות".