אמל ואיילול סאלם

אמל ואיילול: שהידות של הילדות "התאומות היפות שלי, אמל זהובת השיער, ואיילול שדומה לי. לאחר שבע שנים של סבל, טיפולים והפריות מבחנה, אלוהים גמל לי והעניק לי את שתי בנותיי, אמל ואיילול". אמל גדלה, התגברה על מחלה בילדותה ועברה ניתוח ראש לאחר שנפלה וסבלה משבר בגולגולת. היא התמודדה עם כל זאת למרות גילה הצעיר, וגדלה. איילול גדלה, וב-13 בדצמבר חגגה יחד עם אחותה יום הולדת שלוש. ב-18 בדצמבר נהרגו שתיהן בהפגזה ישראלית על בית ברחוב אל-וחדה. הכיבוש הרג את שתי הילדות הקטנות. התקווה (אמל) לא פרחה מהילדה אמל, כי "ישראל" הרגה אותה. גם ורדי ספטמבר (איילול) לא פרחו, כי גם אותה "ישראל" הרגה.