כרים פאיז אבו סמרה

כרים, האהוב והיקר ללב כולם, ובמיוחד ללב אמו, היה בוגר לגילו בדיבורו ובחשיבתו. הוא תמיד היה אופטימי, והאור זרח מעיניו. הוא הביט אל העתיד בתקווה ובאהבה, והיה ילד תמים. היעדרו זעזע את כל המשפחה, כי הייתה לו השפעה גדולה בבית ומחוצה לו, וכניסתו הביתה הייתה כמו חגיגה ושמחה. הוא היה אומר: "אמא, אני רוצה להיות ציפור בגן עדן, שם יהיו כל הצעצועים והמאכלים שאני אוהב". את הדברים האלה הוא אמר בערב ה-16 באוקטובר, ובבוקר ה-17 הוא נהרג. שלום לרוחך, שלום לעיניך, וסבלנות לליבנו.