סלמא תאמר נביל עביד פלפל

העין דומעת, הלב דואב, ואנו כה עצובים על לכתך, בבת עיננו ותמצית לבנו. היית קלילת רוח, חיוך החיים, בת אחי היקר. עזבת אותנו בלי פרידה, וכעת אנו נאלצים להיפרד בפעם השנייה ולסבול מחדש מאימי המלחמה וההרס. הלכת להיות לצד יקירייך שהלכו לפנייך, ולבנו עדיין נחמץ מכאב. אך בחסדי האל, אין לנו אלא לומר: 'אנו שייכים לאללה ואליו נשוב'. מי ייתן ויהיו סבלנות ונחמה מנת חלקם של הורייך. ניפגש בגן עדן, אם ירצה האל. די לנו באללה, והוא הטוב שבמגינים.