סואר וסלינה מוחמד א-ריס

כולנו שייכים לאל ולו אנו שבים. אלוהים בחן אותי באובדן הדבר היפה, היקר והאהוב ביותר שהיה לי: בנותיי השהידיות, אהובות ליבי, סואר וסלינה. מי ייתן ואלוהים יעניק לי את הכוח לשאת את פרידתכן, אהובות ליבי ונשמתי, ילדות שלי. אתן היפות ביותר שברא אלוהים, המתנה היקרה ביותר שהעניק לי. הבנות העדינות ביותר בעולם, הילדות היפות בתבל. אהובות ליבי, נשמות שלי, ניפגש אצל אלוהים בגן עדן. אהובות שלי, בחיי, אהובות שלי. השבח לאל שאתן שהידיות, וזהו כבוד גדול עבורנו. מכתב מסואר מהעולם הבא: שמי סואר, אני בת שלוש. זאת אחותי סלינה, היא בת שנה וחצי. אני אוהבת אותה כמו את עיניי היפות. אנחנו אוהבות צבעים, אוהבות את החיים, אוהבות משחקים ואוהבות להיות ילדות. לא ידענו דבר עליכם ועל עולמכם מלבד החום של משפחתנו והדאגה שלה אלינו. הם היו הכול בשבילנו, ואנחנו היינו הכול בשבילם. מטוסי הקרב הרסו את ביתנו החדש ואת הבית שאליו נמלטנו, באזור שהפושעים האלה הבטיחו לנו שהוא בטוח... הם רצחו את תמימותנו, מנעו מאבינו לשחק איתנו, אבא אהוב ויקר שלי. אמא אהובה ועדינה שלי. סלינה ואני אוהבות אתכם מאוד, אוהבות אתכם יותר מהכול. אנחנו אוהבות את העולם.