מירה פאדי אחמד — לא מספרים

בתי המתוקה, פרי הבית. היא מילאה את הבית בחיים, בהיותה ילדתי הקטנה. היא תמיד הייתה איתי בכל אשר עשיתי בבית, נהגה להיתלות על צווארי, לישון בזרועותיי ולחבק אותי בלילה. היא תמיד אהבה להצטלם איתי סלפי. אין מילים לתאר את מקומה של מירה בליבי; היא נשמת אפי וחלק מליבי. מירה הקטנה נהרגה בהפגזה ישראלית.