שאדי, ג'אד אל-חק, ו-ליאן מוחמד א-סייד עכר

הפכתי לגוף ללא נשמה, ללא חיים, ללא לב, ללא שנים. נשמתי ורעייתי לחיים הייתה אשתי היקרה והצדקת, השהידה סוהא מוניר עכר (חמדאן), שהכירה את ספר האל בעל פה, אשת מידות, מנומסת, סלחנית וטובת שם. וחיי וצלי היה בני השהיד, שאדי מוחמד עכר. ולבי ומהותו היה בני השהיד, ג'אד אל-חק מוחמד עכר. ושנות חיי וחומִי הייתה בתי השהידה, ליאן מוחמד עכר. אני רואה בהם שהידים בפני אלוהים. "הן לאללה אנו שייכים, ואליו נשוב". אלוהים, קבץ אותי עמם בגני עדן, בחברת הנביא מוחמד, עליו השלום והתפילה.