אל-בראא צאלח אבו עזום, חור צאלח אבו עזום והבת-אללה חסן אצביחי (אבו עזום)

בשם אללה הרחמן והרחום. כך אמר אללה צבאות: "מן המאמינים יש אנשים אשר קיימו את מה שהתחייבו עליו בפני אללה. מהם מי אשר שילם את חובו (ומת), ומהם מי שמחכה, והם לא שינו (את התחייבותם) כלל..." ואמר גם: "ואל תאמרו על הנהרגים למען אללה, 'מתים'. לא, כי הם חיים, ואולם אתם אינכם חשים..." מתוך אמונה בגורל שקבע אללה ובגזר דינו, קבלה והשלמה גמורה, ומתוך גאווה והדר בשָהָדָה [מות קדושים], בשָהִידִים ובקרוביהם, אני מפקיד בידי אללה את רעייתי הסבלנית, השהידה הבת-אללה חסן אצביחי (אבו עזום), את בני השהיד, הילד אל-בראא צאלח אבו עזום, בן תשעה חודשים, ואת בתי השהידה, הילדה חור צאלח אבו עזום, בת שלוש. אנו מאמינים כי כולם שוכנים במרומים, עם הנביאים, הצדיקים, השהידים והישרים, ואשרי חלקם. יד הגדר והבגידה השיגה אותם ביום שישי, 1 בדצמבר 2023, בעקבות הפגזה אלימה, מכוונת ומתכוונת של מטוסי האויב הציוני הפחדן על ביתם ברפיח. ובהזדמנות זו אומר כי מות הקדושים של רעייתי וילדיי הוא אור בדרך ההתנגדות, הג'יהאד והשהאדה למען אללה. ממנו אנו שואבים נחישות, התמדה ועמידה איתנה בדרך הקשה, דרך האמת, העוצמה והחירות. אנו יציבים וממשיכים בדרכנו אל אללה, אל ירושלים, אל אל-אקצא, אל המקומות הקדושים, אל כל המולדת, אל האסירים, אל העוז והכבוד. לא נאמר אלא את מה שירצה את ריבוננו. אין עוצמה ואין כוח אלא באללה, לאללה אנו שייכים ואליו נשוב. די לנו באללה, והוא הטוב במשענות. ירחם אללה על השהידים, הנעלים מכולנו, ועל כל שהידי המולדת, אשר היו לנו לסמל של גאווה, כבוד ומופת. ניפגש בגן עדן, אם ירצה אללה. השבח לאללה, ריבון העולמים. והתפילה והשלום על שליחו הנאמן, על משפחתו ועל כל חבריו.