נור יוסף שרף

השבח לאל, אשר כיבד אותנו בכבוד הגדול מכל, והעניק לנו בחסדו את הדרגות ואותות ההצטיינות הרמים ביותר בעולם הזה ובעולם הבא, בכך שעשה מאיתנו לא שהיד אחד, אלא שהידים רבים. ומי ייתן שמשפחתי, שנפרדתי ממנה בלב סובלני ומייחל לגמול מאלוהים, תשא את השם 'שרף' (כבוד) כשם, כתואר, בדיבור ובמעשה. אני מבשר לכם בלב שבור ומיוסר, אך סבלני ומייחל לגמול האל. אני מבשר על מותה של משפחתי, היקרה לי מכל עלי אדמות, האנשים היקרים ביותר, והמשענת החזקה ביותר בחיי. אשתי, בבת עיני, רעייתי לחיים ושותפתי לדרך, איסלאם בעלושה. ילדיי, פרי בטני, אלו שלמענם עמלתי חיים שלמים, ולו היו חיי ארוכים יותר, הייתי ממשיך לעמול למענם. אלו שתמיד שמרו על הציונים הטובים ביותר והגיעו להישגים הגבוהים ביותר: (מַלַכּ בכיתה ו', מַאלִכּ יורש העצר שלי בכיתה ה', יסמין בכיתה א', ונור, בת שלוש). והמסר שלי לאויב: לא תחלישו אותנו. אנו בוכים כי אנו בני אדם ואוהבים את משפחותינו, אבל לעולם לא נשבר. בחיי, שלעולם לא נשבר. ריבונו של עולם, קח מדמנו עד שתהיה מרוצה.