מלך, מאלכ, יסמין, ו-נור יוסף שרף

השבח לאל, אשר כיבד אותנו בכבוד היקר ביותר, והעניק לנו בחסדו את הדרגות והעיטורים הרמים ביותר בעולם הזה ובעולם הבא, בכך שהפך אותנו לא לשהיד אחד, אלא למשפחה של שהידים. ומשפחתי, שאותה ליוויתי למנוחות בלב סבלני המייחל לגמול מאלוהים, נושאת את השם "שרף" (כבוד) כתכונה, במילה ובמעשה. אני מבשר לכם בלב שבור ומוכה יגון, אך סבלני ובוטח באל, על משפחתי, היקרה לי מכל עלי אדמות, האנשים האהובים עליי ביותר, והמשענת החזקה ביותר בחיי. רעייתי, אור עיניי, רעייתי לחיים ושותפתי לדרך, אסלאם בעלושה. ילדיי, פרי בטני, אלה שלמענם עמלתי חיים שלמים, והייתי ממשיך לעמול למען הצלחתם, אלה שתמיד הצטיינו בלימודיהם והגיעו להישגים הגבוהים ביותר. (מלך בכיתה ו', מאלכ יורש העצר שלי בכיתה ה', יסמין בכיתה א', ונור בת שלוש). והמסר שלי לאויב: לא תחלישו אותנו. אנחנו בוכים כי אנחנו בני אדם ואוהבים את משפחותינו, אבל לא נישבר. בחיי, לא נישבר. וריבונו של עולם, קח מדמנו עד שתתרצה.