אנס, חביבה, ו-מרים אחמד דלול

הילדים אנס, חביבה ומרים דלול נהרגו באופן טרגי יחד עם אמם, בהפצצת ביתם בשכונת זייתון על ידי הכיבוש. חרף התנאים הקשים והלחצים, הם סירבו לעקור דרומה והתעקשו להישאר בביתם. אביהם היה קשור אליהם קשר עמוק. הוא התמלא אושר עצום מכך שמרים עמדה להתחיל את כיתה א', ואהב אותם יותר מכל דבר אחר בחיים. עם מותם, איבדה עזה אנשים יקרים, אהובים על משפחתם וקהילתם. אביהם היה קשור אליהם בקשר ובאהבה עמוקה שאין לתארם במילים; הם היו מקור השמחה והאושר שלו.