נאצר מוחמד נאצר חסונה

הוא היה הנכד הבכור במשפחתו, האהוב והיקר מכל, במיוחד על סבו. הוא היה בוגר לגילו בדיבורו ובמחשבתו, תמיד אופטימי, ואור קרן מעיניו. הוא הביט אל העתיד בתקווה ובאהבה. הוא אהב להתנסות בכל דבר, ודבר לא הכניע אותו. הוא העריץ את אחיו ואת הוריו. הוא היה ילד בתמימותו, אך צעיר שאפשר היה לסמוך עליו בדברים רבים. היעדרו זעזע את המשפחה עד היסוד, כי הייתה לו השפעה גדולה בבית ומחוצה לו. כניסתו הביתה הייתה תמיד סיבה לחגיגה ולשמחה.