מהנד באסם ע'נדור

הוא היה נכון לעזור, נדיב וראשון לעשות טוב. בן שש-עשרה, נודע בנדיבותו, באהבתו לסייע לזולת ובנתינה האינסופית שלו. הוא שמר על אנושיותו ועל ערכיו חרף המלחמה שניסתה לעקור אותם. מדי יום נשא מים לכל העקורים באזורו וחילק סיוע; הוא רשם וסידר את שמות התלמידים בחוגי שינון הקוראן. הוא מעולם לא סירב לבקשה, והושיט את ידו הקטנה לכל מי שנזקק לה. ומכיוון שהכובש הורג כל דבר יפה, מהנד נהרג בתקיפה אווירית שגרמה לטבח בבית הספר א-נצר. חייו נחתמו כשהיד, כפי שהיה ראוי לו.