מוחמד נשאת מדהון

מעולם לא הפר הבטחה, לא איחר למלא התחייבות ולא הזעיף פנים לאיש. חיוכו לא מש מפניו. הוא היה טוב לב, אהב לסייע לכולם, כיבד את הוריו, קרא בקוראן והיה קשור אליו. היה איש תפילת השחר. אף שהיה רק בן 16, הותיר חותם של אהבה בכל מי שפגש. הוא נהרג ביום שישי, מעט לפני תפילת מגרב, בהפגזה במקום עבודתו באזור אל-פח'ארי.