עלא איימן חרז

חברת הימים היפים, חברתי לבית הספר. היא הייתה החברה הטובה ביותר, עם חיוך מתוק. ילדה שאהבה את החיים ולא פגעה באיש. היא ישבה לידי בכיתה, והייתי המומה כששמעתי שנהרגה. עלא ידעה את ספר האל הנעלה בעל פה. במשך שנים היא השקיעה מאמצים עד ששיננה את הקוראן כולו; היא הייתה נחושה בכך. אני מתפללת שאלוהים יהפוך אותו למליץ יושר עבורה בעולם הבא. היא אהבה את משפחתה עד מאוד, את אמה, אביה ואחיותיה. היא אהבה את החיים, אבל הכיבוש גזל ממנה את חייה. היא הייתה מנומסת מאוד, חמה וצחקנית. אהבנו מאוד זו את זו, ויש לנו זיכרונות יפים יחד. היינו חברות כמעט עשר שנים. אלוהים, כמה קשה לי הפרידה ממנה. לא שכחתי אותה אפילו לרגע. אלוהים, רחם עליה, קבל אותה ואת משפחתה אל חיקך, והכניסם לגן העדן.