סמא מוחמד חמאדה

סמא, ואין עוד כמוה. היא באה לעולם לאחר שש שנות ציפייה, מיוחדת ויפה בכל דבר. הרגשת שהיא נסיכה אמיתית, בדיבורה, בישיבתה, באלגנטיות שלה ובטוב ליבה. סמא אהבה את כולם ואהבה לשחק עם כולם, ומעולם לא פגעה באף אחד. היא אהבה לחלוק עם כולם את צעצועיה ואת מאכליה. דבריה היו מתוקים מדבש וצחוקה היה מהפנט. היא הייתה מלאת חיים, ספונטניות ורוח של ילדות. היא הצטיינה מאוד בבית הספר, ידעה בעל פה חלקים מהקוראן ודקלמה אותם בקול ערב, למרות גילה הצעיר. היא הייתה אמנית, אהבה לצייר ואהבה את כל סוגי האמנות. הילדה סמא נהרגה בחיק אביה. היא מתה יחד איתו, לאחר שהכיבוש תקף את דירתם לפנות בוקר.