ג'נאן חוסאם אבו שמאלה

היא נהרגה מפציעה "קלה", כפי שאומרים. היא נהרגה מירי שני כדורים מטנק באזור מואסי ח'אן יונס. פציעה ברגל אולי נשמעת קלה, אבל בסופו של דבר היא גבתה את חייה של הילדה התמימה הזאת! וכי פגיעה של טנק, ששוקל טונות של ברזל ויורק לבה מתפוצצת, יכולה להיות "קלה" עבור ילדה עדינה כמו ג'נאן?! וכי האימה ומראות המוות שראתה הילדה הרכה הזאת יכולים להיות "קלים"?! וכי כאבי הכדורים בגופה של ילדה קטנה כמו ג'נאן יכולים להיות "קלים"? וכי פצע מדמם ללא תרופות וטיפול יכול להיות "קל"? ג'נאן הייתה אחת מזוג תאומים; אחיה היפהפה הוא קייס. הם היו ילדיהם הבכורים של הוריהם, שני ילדים עדינים ומנומסים, שבקושי שמעו את קולם מרוב ביישנות. בעיניה של ג'נאן נגלה ניצוץ של תבונה שגרם לך לאהוב אותה מיד. תמיד ראיתי אותה כבוגרת מגילה. היא הייתה ילדה שאהבה את החיים, את בית הספר ואת משפחתה, ולא ידעה מהחיים דבר מלבד את פשטות ילדותה. לבה יכול היה להכיל רק חיים ורודים של אהבה תמימה וחלום על חיים שקטים. ג'נאן גרמה לך לאהוב את החיים ברגע שהתחלת לדבר איתה. היא ידעה לשוחח עם מבוגרים בצורה רהוטה ושובת לב.