עז א-דין מניר שנדי

אחי ושותפי לכל הדרכים. הוא נולד ב-29.7.2009, בעל צחוק שנכנס ישר ללב, יפה תואר ונעים הליכות, אהוב הלב, שנון, שובב ופיקח להפליא. הוא תמיד בלט בין בני גילו, היה ידוע באהבתו למכוניות, והיה קרוב מאוד לאביו, עד כדי כך שכאשר נהרג, נהרג יחד איתו. גם לאחר מותו, על אף הכאב שקורע את ליבנו, שמו לא הוזכר בשיחה מבלי שהצחוק ימלא את החדר. הוא השאיר חותם על הגדולים והקטנים כאחד, למרות גילו הצעיר. ואיך לא, והרי היה עליז, צחקן, ומתבדח עם כולם. הוא שינן את הקוראן וידע בעל פה תשעה חלקים ממנו, שאותם למד במסגד אל-קעקאע. הוא תמיד דיבר על עתידו, כיבד את הוריו והתלווה לאביו, אפילו במלחמה. הוא אהב מאוד להתחרות והקפיד לזכות במקום הראשון בכל תחרות שהשתתף בה. הלוואי שהיה לי עוד זמן איתו, לראות את החיוך הזה שהיה כל כך יקר לליבי. הוא אינו מש מזיכרוני לעולם. רק בעלי הנפש הטהורה והזכה עולים השמימה, ואתה, עזוז, היית בעל הלב הטהור והנקי מכולם.