רהף ערפאת שחיבר

היא הייתה חמה וטובת לב, אהובה על כולם, ואהבה מאוד ילדים. בית שכנינו קיבל איום מהכיבוש, אז נאלצנו לעזוב ועברנו לבית דודתי. עם שחר, הפציצו את ביתה, ורהף נהרגה יחד עם דודתי. לפני מותה נהגה לומר לנו: "אני לא רוצה למות. אני רוצה לחיות את חיי ולשמוח. הלוואי שאזכה להיות אחות של חתן". אך למרבה הצער, היא נהרגה. אחותי שהלכה השמימה, השארת אחרייך געגוע וזיכרון ששגרת החיים לא תמחק. ירחם עלייך האל כגודל הכאב שהותיר בי לכתך. יהי שלום על קברך ושלום על לבנו המתגעגע.