מניר ג'האד מדהון

מוניר, ילד טהור ויקר, עם לב וחיוך יקרים מפז. אללה ירחמכ, יא עיניים של אמא. הוא היה הולך לחנות ואומר לי: 'אמא, אני רוצה להזמין אותך לנס קפה'. הוא ידע לדבר יפה, נהג לספר לי סיפורים, והיה יושב ואומר לכולם: 'אני אביא לך מתנה'. אללה ירחמו. הלכת כל כך מוקדם, ילד שלי, אתה ואחיך. הייתם כל כך חמים זה לזה, תמיד קניתם דברים יחד, ונהרגתם יחד. כשנהרגתם, הייתם בדרכם לקנות דברים יחד.