נדאל ח'אלד מוחמד ברכאת

הוא היה בנם הבכור של הוריו, ילד חכם, יפהפה, עדין ומלאך תמים. אהוב על כולם, הוא התקבל בברכה בכל מקום שאליו הלך. הכיבוש הרג אותו באכזריות באזור שאליו נעקר עם משפחתו בעיר רפיח, אזור שהכיבוש מכנה "בטוח". אביו נפרד ממנו בלב מאמין, סבלני ומקבל את גזר דינו של האל, ולאחר שנהרג כתב: "שאל אלוהים את המלאכים: 'האם לקחתם את פרי בטנו של עבדי?' ענו: 'כן'. שאל: 'האם לקחתם את פרי לבו?' ענו: 'כן'. שאל: 'ומה אמר עבדי?' ענו: 'הוא שיבח אותך והודה לך'. אמר האל: 'בנו לעבדי בית בגן עדן, וקראו לו בית השבח וההודיה'."