ליאן מראד טלאע

ליאן, על אף גילה הצעיר, הייתה שאפתנית. היא נהגה להכין תוכניות לחודש הרמדאן ולערוך ראיונות. היא אהבה את החיים, חלמה לטייל בכל העולם ולחיות כמו שאר הילדים. הכיבוש גזל ממנה את צחוקה, שמחתה ושאיפותיה.