סג'א מועאד' זיאדה

ב-26 בינואר 2024 מלאו לה 22, אבל הכיבוש הישראלי לא הניח לה להשלים את שנתה. הוא הפציץ את הבית שאליו נמלטה עם משפחתה בליל 29 בינואר 2024. באותו לילה היא צחקה המון. לא ידעתי שבאותו רגע היא נושמת את נשימותיה האחרונות, ושהיא תעלה השמימה עם אמה, שלוש מאחיותיה ושניים מאחיה. ירחם עליהם האל ויסלח להם, אנו רואים בהם שהידים, ברצון האל. חברות של 15 שנה, וכך תישאר עד שניפגש. מעולם לא עלה בדעתי שיבוא יום ואכתוב לך את המילים האלה, אבל היית לי כאחות וחברה, הטובה מכולן. היית עליזה, רחומה, יפה, עדינה ומחויבת, כמו אחות גדולה עבורי, החברה הטובה ביותר שהייתה לי בעולם הזה. היא הגשימה חלק משאיפותיה וסיימה תואר בסיעוד כללי באוניברסיטה האסלאמית. היא התנדבה וסייעה בחילוץ פצועים במהלך המלחמה. כמה ימים לפני המלחמה סיפרתי לה שסוף סוף קיבלתי את התעודה שלי. היא חיכתה לסיים את ההתמחות כדי לקבל את שלה, אבל נגזר עליה לקבל את תעודת השהאדה של העולם הבא לפני תעודת העולם הזה.