לינה לואי אבראהים ח'דר

היא נולדה ב-14 במאי 2019, והייתה השמחה שחיכינו לה. בפעם הראשונה במשפחתי הקטנה מאוד, הפכתי לדודה של לינה. הילדה שהערצתי עוד לפני שידיי נגעו בה, עם צחוק שובה לב מרוב כנותו, "פרי הבית" כפי שדודהּ מוחמד אהב לכנות אותה. היא אהבה לשחק ולצאת לטייל עם כל מי שיצא מהבית. למרות גילה הצעיר, היא אהבה מאוד את מושג המשפחה. היא העריצה את הצבע הכחול, ואמרה: "אני רוצה להיות כמו צבע השמיים, צלולה, טהורה ושמחה". אולי חלמה לגדול ולהיות רופאה כמו אביה! אולי אם הייתה גדלה, הייתה הופכת לדוגמנית מרוב יופייה וחינניות תנועותיה. השובבה הזאת, חוטפת הלבבות... האפשרויות היו רבות ומגוונות, אבל מכונת הפשע הרגה אותה בבוגדנות, גזלה את ילדותה התמימה ומנעה מאיתנו את צחוקה, וממני את המגע שלה לנצח. הכיבוש הזה פשע בעמנו, בילדינו, בנשותינו ובגברינו, והשחית את אדמתנו. לא הספיק לו שהרג אותה, אלא הרג גם את אחותה היפה מאסה, את אמה, את אביה, את דודותיה מצד אביה, את סבה, ואת כל בני דודיה: אבראהים, אמאל, כנאן ורוז. זכרו אותם, ודברו עליהם טובות כדי שהעולם יכיר את סיפורם.