מרים איבראהים אל-חסאינה

מריומה, בת ארבע, הייתה אהובת המשפחה והמפונקת שלה, וכולם אהבו אותה. היא הייתה חכמה ובעלת תפיסה מהירה מאוד, בת יחידה להוריה שנראתה בוגרת מכפי גילה. היא אהבה מאוד את חפציה. החגיגה האחרונה במשפחתה הייתה יום הולדתה ב-1 בנובמבר, שהיה כחתימה מתוקה לימיהם המאושרים. היא הייתה השמחה של הבית ואהבה לרקוד. מרים הייתה הנכדה הראשונה לבן הבכור במשפחת אביה, וגם הנכדה הראשונה במשפחת אמה, והם מעולם לא סירבו לבקשותיה. בספטמבר היא החלה ללמוד בגן "אל-מותמיזון" (המצטיינים), אך לא זכתה להשלים את לימודיה. הוריה היו אהובים על כולם, נדיבים ודאגו לרכושם. כולם העידו על טוב ליבם, והם הותירו חותם טוב אחריהם. כולם מתגעגעים אליהם ואל מרים. מרים נהרגה יחד עם אמה, למא, ואביה, איבראהים, בטבח משפחת אל-חסאינה ב-22 בנובמבר 2023.