אחמד ח'מיס אע'א

אחמד היה ילד מנומס, עדין, טוב לב ורחום. הוא כיבד את הוריו, הצטיין בלימודיו והקפיד על תפילותיו במסגד. ילד יפה שהקדים את גילו במעשיו הטובים ובצדקה; הוא הרבה לתרום את דמי הכיס שלו מבית הספר והשתתף ביוזמות צדקה. הוא נודע בקולו הערב, שכן חונן בגרון שאין שני ליופיו. בנחישות רבה שינן את הקוראן הקדוש וידע לדקלם בעל פה בישיבה אחת את כל מה שלמד. אחמד נהרג יחד עם הוריו, אחיו ואחיותיו הילדים ומספר קרובי משפחה, לאחר שביתם הופצץ.